יום שני, 26 בספטמבר 2011

אני לא רואת חשבון

וגם לא חזקה במספרים, אבל החלטתי לעשות מאזן ולראות לאן הגעתי... עד לכאן

לפני קצת יותר משנה, עבדתי בחברת הייטק אי שם ברעננה. היו שינויים וקפצתי על ההזדמנות והחלטתי לפתוח בדרך חדשה.
ומאז... כן, הכל השתנה.

למדתי, וממשיכה ללא הפסקה. הכרתי המון וגם את זה ממשיכה, הרווחתי בגדול ואת זה לא מוכנה ... לסגור.
אז מה הרווחתי?

למדתי תחום מדהים, שמכניס אותי לנימי הנימים של הנשים, והנשיות, והרגישויות שלי ושל אחרות.

אני בתוכי, מרגישה שמצאתי את יעודי. עושה רק טוב לנשים ואנשים.
אתם יודעים איזו הרגשה טובה זו לגרום למישהי להסתכל על עצמה במראה וכולה זורחת משמחה?
להחזיר לאישה את האמון בעצמה? בחזותה?


אני לא מבקשת יותר, נהנית מהמפגש, מההדרכה, מהיצירה. כן יצירה. כל לקוח או לקוחה, הם אישיות בפני עצמה.
כל אחד יוצר בעזרת הבגדים והפריטים הנלווים את דמותם הכה מיוחדת. כל אחד מאיתנו הוא DNA שונה, ועל כן לעולם לא נראה זהים, גם אם נלבש את אותם בגדים.

אז רק רציתי להעלות על כתב, את התחושות הפנימיות שלי, כשאני מסכמת שנה אחת, והופ עוברת לשנה החדשה,
עם המון פרפרים שמחים בבטן, להמשך עשיה, המשך שיתופי פעולה, המשך מפגשים מופלאים עם אנשים טובים.
שתהייה זו שנה מלאת יצירה, הנאה, שמחה וסיפוק.

ואם הגעתם עד השורה האחרונה, אז תודה :) - והנה קולאז שמסכם את השנה 
צילום: שולמית בושינסקי / יפעת ברכה, איפור: רויטל שילטון, סטיילינג: נורית אלבוחר

יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

לא לקרוא, הגיגים רק בשבילי

נפגשתי השבוע עם לקוחה מאוד מיוחדת. מאוד התרגשתי, לא כל יום יוצא לי לפגוש אמנית חובקת עולם.
התכוננתי לפגישה, חיפשתי כל מידע אפשרי שיתן לי קצת רקע, איזה לבוש מתאים מחד לארועים מאידך לאישיותה, ואותה איני מכירה.
התהליך הוא כמו חבלי לידה, נפגשים על כוס קפה, מתוודאים קצת באופן אישי ומתחילים לחוש את האדם היושב ממולי.
מיד הרגשתי נינוחה, היא כזאת נחמדה. כבר ראיתי איך אני מלבישה את דמותה, איזה תכשיט יעטר את ראשה,
אפילו לרמת הצללית בעיניים, והצבע בשפתיים, ואט אט התבהרה התמונה ובחנות....
הלקוחה הנחמדה, לא ידעה איזו עבודה קשה לה מצפה... בחדר ההלבשה, ללבוש לפשוט, ללבוש לפשוט.....לא פספסנו אף פריט.
בסופו של דבר, הפריט הנכסף נמצא, והלבוש הושלם לקראת ההשקה (זה לא להשקה, לא יכולה לגלות למה, אבל התאים לי לחרוז).

אז זהו, קצת שפכתי, את הרגשתי, רק בשבילי. אוהבת את מה שאני עושה. בהזדמנות הקרובה אספר עוד סודות מחדר ההלבשה.

ובהזדמנות זו, מזכירה רק לי, להמשיך להנות מהכאן ועכשיו, מה Being, (ושוב תודה לחוה), כי זה מה שממלא אותי.

צילום: שולמית בושינסקי איפור ושיער: רויטל שילטון סטיילינג: נורית אלבוחר

יום שבת, 17 בספטמבר 2011

היום מתחשק לי להיות

כל בוקר מתחשק לי להיות משהו אחר, יום אחד ילדונת ויום שני ליידי מדופלמת.
פעם דרמטית ופעם רומנטית,
בגדים.... כן בגדים.... זה כמו משחק, משחק השילובים, משחק הדמיון, איזה כייף שניתן כל פעם להראות אחרת.
מנסה שילובים חדשים, לא חוששת מצבעים, מטקסטורות משקופים ואטומים.
אם לא מנסים, לא יודעים. כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?
אז זהו, גם פה זה עובד ככה, אל תסמכו על הקולב, רק על עצמכם.
תנסו, מה כבר יכול לקרות?
רק המלצה קטנה, את הנסיונות הלא שגרתיים לא מומלץ ליישם דווקא לפני פגישה חשובה :)



ואם אתם מתלבטים, ורוצים להתייעץ, מוזמנים לשלוח לי תמונה ותקבלו תגובה.


למייל: nuritart@gmail.com או ל
פייסבוק: http://on.fb.me/NuritAlboher-Styling



היום מתחשק לי להיות

כל בוקר מתחשק לי להיות משהו אחר, יום אחד ילדונת ויום שני ליידי מדופלמת.
פעם דרמטית ופעם רומנטית,
בגדים.... כן בגדים.... זה כמו משחק, משחק השילובים, משחק הדמיון, איזה כייף שניתן כל פעם להראות אחרת.
מנסה שילובים חדשים, לא חוששת מצבעים, מטקסטורות משקופים ואטומים.
אם לא מנסים, לא יודעים. כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?
אז זהו, גם פה זה עובד ככה, אל תסמכו על הקולב, רק על עצמכם.
אז תנסו, מה כבר יכול לקרות?
רק המלצה קטנה, את הנסיונות הלא שגרתיים לא מומלץ ליישם דווקא לפני פגישה חשובה :)

ואם אתם מתלבטים, ורוצים להתייעץ, מוזמנים לשלוח לי תמונה ותקבלו תגובה.
למייל: nuritart@gmail.com
פייסבוק: http://on.fb.me/NuritAlboher-Styling